Yehuda Amichai - I’m a deficient prophet / אני נביא עני - יהודה עמיחי

I’m a deficient prophet,
like an impecunious kid who only has two perspectives.
I paint my life in war and love, in tumult and quiet.

The great prophets cast away half of their prophecies,
like the half smoked cigarette butts of a chain smoker.
I collect them and make from them deficient prophecies for myself.

In water towers the water is completely silent, 
in empty drainpipes there’s a guttural howl for lack of water.

Words absorb “blood, sweat and tears” 
then they are cast into the trash.
Words are disposable like Kleenex.
People are not, 
it diminishes them.

Words should be empty, troubling and difficult, like a watershed.
They should be despairing, hopeful, joyous, melancholic, 
tranquil and wrathful.
They should flow both ways 
to recycle anew.

I’m a deficient prophet. I live on the hopes of others,
Like a search light that’s unable to illumine myself.
Casting a shadowy figure, a character,
hiding within myself yet appearing fine and fabulous.
I come between the observer and his vision.

I’m a deficient prophet who returns home at noon 
to eat, to rest and in the evening to sleep.
I have annual leave and sabbaticals. 
I have life insurance and a pension.

I came from very humble beginnings.
When I climb higher in the intoxication of my soul, 
when I arrive at the heavenly vision,
I find myself with everyday people 
who have children, careers, family issues
and problems at home. These are my visions. 
I’m a deficient prophet.

פרשת מים

אני נביא עני. כמו ילד עני שיש לו רק
שני צבעים. אני מצייר את חיי במלחמה
ובאהבה, ברעש ובדממה

הנביאים הגדולים השליכו את מחצית נבואותיהם
כמו סיגריות מעושנות למחצה של מעשן עצבני
אני מלקט אותן ועושה לי מהן נבואות עניות

במגדלי מים מלאים שותקים המים
בצנורות ריקות מיללים ונוחרים הלא מים

מלים סופגות"דם, דמעות וזעה
ומשלכות לאשפה. מלים לשמוש חד פעמי
כממחטות ניר. בני אדם לשמוש חד פעמי
זה נצחם

מלים היו צריכות להיות ריקות
וצרות וקשות, כמו פרשת מים
יאוש ותקווה, שמחה ועצב, שלוה וזעם
צריכים היו לזרום לשני הצדדים
למחזור חדש

אני נביא עני. אני חי בתוך תקווה של אחרים
כמו בתוך קרן אור שלא נועדה להאיר אותי
אני מטיל צל כצלמי, כדמותי
אני מסתיר בגופי מראה יפה ומפרשם
אני בא בין הרואה ובין חזיונו

אני נביא עני שחזור בצהרים הביתה
לאכול ולנוח ובערב לישון
יש לי חפשה שנתית ושנות שבתון
ובטוח נשמה וגמלה לעת זקנה

התחלתי את חיי מכל כך נמוך
כשאני עולה גבוה בשכרות נפשי
כשאני מגיע למרום חזיונותי
אני מוצא את עצמי עם אנשי יום יום
שיש להם ילדים ועבודה, ודאגות משפחה
וטרדות בית. אלה חזיונותי. אני נביא עני

יהודה עמיחי, מה למדתי במלחמות: Yehuda Amichai, What I learned in war

What I learned in war.

To march in cadence, a display of pitman-arms and walking beams

like a pump jack pumping an empty well.

To march in a large procession and to be completely alone within.

To dig in at celebrations, into pillows and into the body of the woman I love.

To cry out "mom" without her hearing,

to cry out "God" without believing in him,

and even if I believed in him,

I wouldn´t tell him about the war.

In the same way you do not tell a child about adult atrocities.

What else did I learn. I learned to have an escape route.

In a foreign country I rent a room in a hotel

near an airport or a park-n-ride.

In banquet halls and party rooms

to always know where that "Exit" door is located.

A battle also begins like rhythmic drums for dancing

and it ends retreating with the dawn.
A forbidden love, a battle between two, sometimes, they end so.

But above all I learned the art of camouflage.

To be inconspicuous, that they´ll not distinguish between me and my surroundings,

not even between me and my love.
That they´ll think I´m a bush or an animal,

that I´m a tree, a shadow of a tree,

that I´m a doubt, a shadow of a doubt,

that I´m a hedgerow, an inanimate stone,

a house, a vacant house.

If I were a prophet, I would dim the brilliance of revelation

and obscure my faith in opaque paper,

and cover the stages to enlightenment with booby traps.

And in due course I will wear the ultimate camouflage fatigues:

the white of the clouds, the azure of the skies

and endless stars.

מה למדתי במלחמו
לצעוד בקצב הנפת ידיים ורגליים
כמו משאבות ששואבות מבור ריק
לצעוד בסך ולהיות לבד בתוך
 
להתחפר בכריות ובכסתות ובגוף האישה האהובה
 
ולצעוק אמא בלי שהיא שומעת
ולצעוק אלוהים בלי להאמין בו
ואפילו אילו הייתי מאמין בו
לא הייתי מספר לו על המלחמה
כמו שלא מספרים לילד על זוועות המבוגרים

מה עוד למדתי למדתי לשמור על דרך נסיגה
בנכר אני שוכר חדר במלון
שליד שדה התעופה או תחנת הרכבת
ואפילו באולמי שמחה וששון
לראות תמיד את הדלת הקטנה
שכתוב מעליה יציאה באותיות אדומות

גם קרב מתחיל כמו תופים קצביים לריקוד
וסופו נסיגה עם שחר
אהבה אסור וקרב שניהם לפעמים נגמרים כך
 
אך מעל לכּׂל למדתי חכמת ההסוא
שלא אבלֹט שלא יכּירוּ אותי
שלא יבחינו בּיני וּבין מה שסּביב לי
אפילו בּיני ובין אהבתי
שיַחְשְבוּ שאני שׂיח או כֶבֶשׂ
שאני עץ שאני צל של עץ
שאני ספק צל של ספק
שאני גדר חיָּה אבן מֵתָה
בּית פִּנַּת בּית
 
אילוּ הייתי נביא הייתי מְעַמְעֵם את זֹהר החִזיון
ומאפיל אמונתי בּניר שחֹר
ומכסּה את מעשי המרכּבה ברשתות

ובבוא העת אלבּש את בּגדי ההסְואה של סופי
לבן של עננים והרבּה תכלת שמים
וכוכבים שאין להם סוף

יהודה עמיחי כלב אחרי האהבה A Dog After Love, Yehuda Amichai

כלב אחרי האהבה
 
אַחֲרֵי שֶׁעָזַבְתְּ אוֹתִי
נָתַתִּי לְכֶלֶב גִשׁוּשּ לְהָּרִיחַ
בְּחָזִי וְּבִבְטִני
יְמָלֵּא נְחִירָיו
וְיֵצֵא לִמְצֹא אוֹתָךְ
אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁיִּמְצָא וְיִקְרַע
אֶת אֶשְׁכֵי מְאַהֲבֵךְ וְיִכְרת שִׁפְכָתוֹ
אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת
יָבִיא לִי גֶרֶב שֶׁלָךְ בֵּין שׁינָּיו

A Dog after Love

After you left me
I let a dog smell
my chest and my belly.
It fills its snout
and sets out to find you.
I hope it finds
and tears your lover´s testicles
and bites off his prick.
Or at the very least
brings me your pantyhose
between his teeth.

translated into English by Mark F Westergreen

Comments________________________________________________________________ 

But one day in 1989, he sat down with the man who some call the most widely translated Hebrew poet since King David. Here's Henry Lyman to introduce him. Mr. HENRY LYMAN (Host, "Poets To a Listener') He is Yehuda Amichai, a warm-hearted bear of a man  

I like this poem because it is a dog poem, a jilted lover´s poem and it has a biblical undertone. As is often the case in human experience when a lover is jilted, it is not the ex-lover, but her new man who becomes the main object of scorn and hate. In this poem the jealous wish is quite violent. It is not only to prevent the new lover from having sex with her and from being able to procreate, but to cut him off from God´s people, or the community, entirely! The term שִׁפְכָה occurs once in the Tanakh at Deut 23.1-2 in connection with this very prohibition. Amichai´s Poetry is full of biblical allusions and connections.

To this end, the poet employs a dog. The term "dog" in the Bible is used as a euphemism for a male prostitute. Of course we all know the various connotations of the term in most modern languages, and I am certain if our sample size for biblical Hebrew was larger we would find the same usage. The title itself is an integral part of the poem and self-referential, as to the behavior of the narrator within the poem itself. He is behaving like a "dog", that is, like a low down, dirty scoundrel, in the modern sense of the term. Amichai certainly created and nurtured a larger than life image of himself within his poetry as a machismo filled lover of women. And this is a glimpse at its dark side.

But why does he want her stockings? Does he want a trophy to perserve a memory? Perhaps.
That would be in the nature of a dog, so to say. Does he want to expose her nakedness? Perhaps. That would cut her off from the Lord´s assembly as well (v.; Ex 20:26; 28:42; 1 Sam 16:8 & especially Ezek 16:8).

Actually, there is a bit of dissonance occurring between גרב וגבר (hero, man, stud, and stocking, pantyhose). By this line in the poem one expects to hear גבר but gets גרב instead. And a dog would do that too! Disappoint the expectations of its master who sent it out to do such a dirty job, only to return, looking up, happily wagging its tail with a pair of pantyhose hanging between its teeth.

Here is an interesting article discussing a judaistic perspective on dogs:  Of Canines and Commandments.

Euphemisms for "Penis" in Hebrew